יום שבת, 6 בנובמבר 2010

הסרט על גבריאל בן שמחון ובנו יונתן

"ב לינק לקטע קטן מהסרט החדש שלי "הסרט על גבריאל בן שמחון ובנו יונתן". הסרט הוא מסע של אב ובנו במרוקו היהודית. האב- אני - נולד בספרו ועלה לישראל והבן נולד בתל אביב והוא מבקר בפעם הראשונה בארץ אבותיו.
הסרט נעשה בעקבות ובהשראת כנס אסווירה שנערך במרץ השנה בנושא ההגירה היהודית ממרוקו ושבו השתתפתי גם אני.
הגבור הראשי בסרט היא מרוקו, היופי שלה ושל אנשיה והאהבה ההדדית בינה ליהודיה. אלה שנולדו בה וגם ילדיהם וצאצאיהם שנולדו בחוץ
אני מקווה שהאהבה הזאת עוברת יפה בסרט וכי הסרט השלם (60 דקות) יחזק את הקשר בין שני העמים.
גבריאל בן שמחון

Veuillez trouver le "link" pour quelques minutes de mon dernier film documentaire "Le film sur
Gabriel Bensimhon et son fils Yonatan".
Le film est une description d'un voyage exceptionnel au Maroc du temps juif par un père qui est ne a Sefrou et a immigre en Israël et son fils qui est ne a Tel Aviv et fait sa première visite dans le pays de ses ancêtres.
Le film a été inspiré par le colloque d'Essaouira sur "Migration, Identité et modernité au Maghreb" qu'il avait lieu en Mars derniere.
Le Maroc est le héros principal du film, sa beauté et son peuple, Le film reflet l'amour mutuel entre le Maroc et les juifs. Ceux qui sont nés la et aussi leurs fils et leurs descendants nés à l'extérieur.
J'espère que cet amour "passe' a travers le film et que le film complet (60 minutes) peut renforcer les relations entre les deux peuples.

Gabriel Bensimhon

http://www.youtube.com/watch?v=4CP4di_7RUQ

יום שישי, 5 בנובמבר 2010

מה הים רוצה לומר?

מה הים רוצה לומר?

הדיגים עם החכות לא מחפשים את הדג. הם מחפשים את הים וכשתופשים דג הם נראים כמי שתפשו ים, לוקחים את הים הביתה ואוכלים אותו.

האם הים רואה אותך? האם הוא שומע אותך? הוא עסוק בעבודת יומו. תן לו. אל תפריע לו. הוא בכל זאת מחויב , זאת עבודה שהוא עושה מאז ומעולם וימשיך לעשות מעתה ועד עולם, אז תניח לו, אם לא ישים לב אליך לרגע, יש לו משימה חשובה ומוטלת עליו אחריות. זה לא מרצון רע שהוא לא שם לב אליך. כשימלא את מכסת יומו, הוא בטח יפנה אליך.
אה, הוא עוד לא פנה? אז חכה, עמוד והבט בו, זה תענוג להביט בו ולראות איך הוא שקוע כל כולו במשימה, נותן את עצמו בלי שייר, בלי להאט את הקצב, בלי לפגר, בלי לנוח. כל הזמן רוחש לוחש, רוצה לומר משהו, מפציר כל הזמן שישמעו אותו, אך איש לא שומע. מה הוא רוצה לומר? איש לא יודע. אולי גם הוא לא יודע, אף אחד לא טורח לפענח את שפתו. למה שיטרחו? הוא לא חבר הסתדרות, הוא יותר מדי עצמאי ובלתי תלוי, מתנכר אפילו לשמים מעליו, עובד לבד, בלי לנוח, מי מקשיב? מי מבין? אולי הוא צועק, אבל איש לא שומע.
מה אני שומע אותו אומר לי? החיים לא מובנים מאליהם. כמו שבאו בלי לשאול אותך, כך זכותם ללכת בלי לשאול אותך. השתדל לשאול אותם מה הם רוצים.

יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

דיווח יומיומי על מצב הים

אם נקעה נפשך מהעיתונים, הרדיו והטלויזיה.
אם אתה מרגיש שהם מלכלכים את העולם, משחיתים אותו, מעוותים אותו, מזייפים ומשפילים אותו ולבסוף גם מכבים אותו- בוא לשמוע דיווח יומיומי על מצב הים.
אם אתה רוצה להתחיל את היום בחיוך כחול, באימון באדם ובחיים, להוסיף טיפת מתיקות ליומיום שלך - בוא אל הים.
הים שמביא לך בוקר טוב גדול, שנותן את עצמו בשפע ונדיבות, אופטימי, פשוט, גלוי, שקוף מבטיח את הנצח, את האתמול והמחר, ים של זמן.
מופיע כל בוקר רחוץ, רענן, חדש, תינוק שנולד, ללא זכרון, שולח גלים אין ספור לטהר את החוף , להציב דוגמה: ראו אותנו, היו כמונו.
הנה הוא נוגע קלילות ברגלי היחפות להודיע: אני פה. לא רוצה להעיר אותך ממחשבותיך, עדין, מתחשב, ידידותי, כמו כלבלב קטן מתחכך ברגלי , מבקש ליטוף, מחפש חום, ידידות.
הנה אני נכנס לטבול בו, משתכשך במימיו והוא מקבל אותי בחיבוק גדול, מלטף, אוהב, ...
תלכו לים, הוא לא משקר. אפשר לבדוק את ההסטוריה שלו. מליוני שנים. הוא אותו ים, לא משתנה, אמין ונאמן, אמיתי, ישר, שקוף, טהור, שקט, גם הקול שלו רגוע, מלטף. מה הגלים אומרים? הם מנסים לרקום מנגינה? לא, הם המנגינה. הם חוזרים וחוזרים על אותו תו בלי לשעמם, בלי להשתעמם.
הים תמיד התחלה. בלי עמים וכיתות ודתות. ישו לא הלך על פניו, משה לא חצה אותו ולא הלך בחרבה וגם פוסידון לא טלטל אותו בקלשון. הוא היה לפני כולם ויישאר אחרי כולם.
ספרות שאינה ים לא שווה להיכתב
מוזיקה שאינה ים לא שווה להשמע
ציור שהוא לא ים לא שווה לראות
קולנוע שהוא לא ים לא שווה לצפות בו.
אהבה שהיא לא ים לא שווה לאהוב.
הים הוא הספרות, המוזיקה, הציור, הקולנוע והאהבה בטהרתם
אתה לא רוצה ממנו כלום. הוא לא רוצה ממך כלום.
אתם רק מודדים זה את זה במבט ומחייכים. או שלא.